מהי השבחה והיטל השבחה הדפסה דוא
דירוג משתמש: / 0
גרועהכי טוב 

השבחה היא עליית שווי מקרקעין עקב אישור תוכנית, התרת שימוש חורג או מתן הקלה.

אישור תוכנית – השבחה מאישור תוכנית מתבצעת למשל כאשר על פי תוכנית בניין עיר ניתן לבנות בית חד משפחתי בשטח 100 מ"ר ולימים אושרה תוכנית לבנות בניין בן חמש קומות עם 9 יחידות דיור, עלות השבחה במקרה זה תיקבע כעליית שווי המקרקעין בין שתי התוכניות. אך יש פניות רבות דרך משרדי שמאי מקרקעין להפחתת היטל השבחה.

אישור שימוש חורג – יש מקרים בהם אדם מעוניין לעשות שימוש בנכס שלו בשונה ממה שנקבע בתוכנית בניין עיר (למשל לפתוח גן ילדים במקום), עליית ערך הנכס בעקבות אישור שימוש חורג זה יקבע את שווי ההשבחה.

מתן הקלה – השבחה נעשית למשל במקרה בו לאדם יש מגרש של 500 מטרים בו ניתן לבנות בית מגורים עם זכויות בנייה של 30% לקומה וסה"כ 60% (זאת אומרת 300 מ"ר).

אם הועדה המקומית מוכנה לאשר הקלה של כמה אחוזים בבנייה הרי שהוא יוכל לבנות בשטח של עוד כמה עשרות מטרים, השבחה זו מתבצעת משום תוספת הבנייה.

 

מהו היטל השבחה ?

היטל השבחה הוא תשלום חובה אותו יש לשלם עבור אישור תוכנית אשר הביאה לעליית שווי המקרקעין, היטל השבחה מותנה בעליית שווי המקרקעין משום מתן אחד מהאישורים הבאים : אישור הקלה, אישור שימוש חורג או אישור תוכנית בניין עיר.

גובה היטל השבחה הוא כמחצית מעליית השווי של המקרקעין, עליית השווי נקבעת על ידי שמאי מקרקעין מטעם הועדה המקומית ולבעל המקרקעין יש הזכות להגיש שומה נגדית עם שמאי מטעמו.

מטרת היטל השבחה היא כיסוי הוצאות הועדה המקומית העוסקת בפיתוח, תכנון ורכישה של מקרקעין לצרכים ציבוריים. ניתן לקבל פטור מהיטל השבחה או הפחתת היטל השבחה

 

מתי יש פטור מתשלום היטל השבחה ?

 

מאמרים

הרפואה והמשפט

4249646_blog

מערכת הרפואה הולכת עקב בצד אגודל עם מערכת המשפט, מערכת המשפט משמשת כסמן ימני של מערכת הרפואה, ישנן אין ספור דוגמאות החל חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 החוק שנועד לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או מקבל טיפול רפואי וכמובן יותר מכל להגן על כבודו ועל פרטיותו.  ועד להמתת חסד.

חוק זכויות החולה קובע לפרטי פרטים את זכויותיו של החולה אך אינו קובע את חובותיו של החולה, בחוק זכויות החולה נדונות הסוגיות של הזכות לטיפול רפואי, ובקביעה המוחלטת שיש לטפל בחולה או פצוע ללא התניות גם אם הוא מחבל שפוצץ את עצמו וגרם להרג של אזרחים חפים מפשע וגם אם נורה ורק נפצע לקראת ביצוע פיגוע כל עוד הוא כבר אינו מסכן את הציבור או את הצוות הרפואי.

החוק גם אוסר על אפליה בטיפול וקובע שעל כל פציינט לקבל טיפול רפואי נאות, טיפול רפואי נאות הוא במקרה שלנו במדינה לא בדיוק הטיפול הרפואי האופטימאלי, הרופאים בארץ בעיקר רופאי הקופות חולים כפופים בשנים האחרונות לתקנות מחמירות של מתן טיפול רפואי נאות, משום שלא כל טיפול רפואי נאות הוא טיפול רפואי זול, וישנם טיפולים יקרים מאוד שאין הקופה רוצה או מעוניינת לשאת על עצמה ולכן על הרופא נאלץ להציע מספר טיפולים או בדיקות חלופיות בכדי לחסוך הוצאות לקופה.

ובהקשר לחובותיו של המטופל האם מטופל יכול לסרב להצעתו או בקשתו של הרופא המטפל להתחסן נגד מחלה מידבקת שיכולה לסכן את כל האוכלוסייה שבאה במגע עימו? האם לא ניתן לחייב אזרח להתחסן ולאפשר לו להדביק את כל האזרחים שבאים במגע עימו?

במקרה אחד ידוע כי אוכלוסייה חרדית באחת הערים בארץ התנגדה לחיסון נגד חצבת וגרמה להתפשטות המחלה עד כדי כמעט מגיפה, ורק לאחר שבינו את גודל האסון הסכימה הקהילה להתחסן.

בראשיתו של המאמר נאמר כי המערכת המשפטית מהווה סמן ימני למערכת הבריאות, במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי נדון מקרה של רשלנות רפואית מצד רופא מתנדב שהגיע לארץ להתנדב בעזרה בתחום רפואת השיניים לאזרחים נטולי יכולת באזור הדרום, במהלך אחד הטיפולים הזריק הרופא זריקת הרדמה לחניכיים של מטופלת והחומר של הזריקה גרם לפגיעה בעצב שהוביל לשיתוק בחצי גוף, נגד המתנדב הוגשה תביעה בסכום גבוה מאוד על רשלנות רפואית, בפסיקתו הרשיע השופט את הרופא בטענה שלאחרונה התפרסמו שני מאמרים המתארים את התופעה של שיתוק כתופעה נדירה ועל הרופא היה להתעדכן במאמרים אלו. להגנתו טען עורך דינו כי כל יום נכתבים אלפי מאמרים בתחום הרפואה ואין רופא שיכול להיות מעודכן בכל המאמרים היוצאים לאור.